ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' עללא ואח'

פסק דין

בפני תביעת שיבוב לתשלום סך 6,822 ₪ (9,227 ₪ דהיום על פי חישוב משוערך שהוגש) המהווה לטענת התובעת נזק שנגרם לרכב מבוטחה ואשר בו נשאה עקב תאונת דרכים מיום 17.10.04 שאירעה בת"א.

פסק הדין הוקלד באיחור עקב שביתת הקלדניות ועם הצדדים הסליחה.

מטעם התובעת העידה הנהגת ברכב המבוטח הגב' טל, על פי גרסתה היא נהגה ברכב בסמוך לצומת הרחובות שינקין ומלצ'ט בתל-אביב מאחורי משאית הנתבע ואז לפתע החלה המשאית בנסיעה לאחור ופגעה ברכבה, היות והיו מאחוריה רכבים היא לא יכלה לנסוע לאחור והתאונה הייתה בלתי נמנעת מבחינתה.

בחקירתה הנגדית ציינה כי מרב הסיכויים שכבר הייתה בעצירה מוחלטת עת החלה המשאית בנסיעה לאחור, היא לא הייתה יכולה לתאר בדיוק כיצד נסעה המשאית, האם ישר או באלכסון אם כי עניין זה מינורי מחד ואין לשכוח שהתאונה ארעה לפני 5 שנים מאידך.

הגב' טל ציינה בעדותה כי היא באופן אישי נפגשה עם בעל המשאית-מעבידו של הנתבע אשר שילם לה במזומן, בשוק הסיטונאי בת"א, את מלוא הנזק העקיף שלא כוסה ע"י התובעת,היא גם זו שחתמה למעבידו של הנתבע על כתב קבלה ושחרור.

עדותה עשתה רושם מהימן.

הנתבע מצידו טען כי ביום התאונה ביקש לנסוע לשוק הסיטונאי בת"א והגיע לצומת בו תמרור עצור. כיוון נסיעתו היה ישר והוא לא יכול היה לומר מה היו שאר כיווני הנסיעה בצומת. הוא חש במכה עת היה בעצירה ואז ירד מהמשאית והסתבר לו שהגב' טל פגעה בו מאחור, לטענתו לא נגרם לו כל נזק.

בחקירתו הנגדית טען הנתבע כי לא בדק את עניין הכיסוי הביטוחי במשאית בה נהג וכי מסר את כל הפרטים למעבידו שאמר לו שיטפל בעניין. הנתבע טען כי לאחר כשבועיים הפסיק את עבודתו אצל אותו מעביד. הנתבע הוסיף וטען שלא הייתה לו כל סיבה לנסוע לאחור.

עד נוסף שהגיש תצהיר והיה עם הנתבע במשאית לא הגיע לדיון ותצהירו נמשך מהתיק.

ב"כ הצדדים סיכמו ופסק הדין ינומק באופן תמציתי ובהתאם להוראות תקנה 214 ט"ז לתקסד"א.

אשר לשאלת האחריות והגרסאות הרי שיש לקבל את גרסת הגב' טל ולקבוע כי הנתבע אחראי לתאונה.

למסקנה זו הגעתי על בסיס מספר עניינים, ראשית הגב' טל היא חסרת עניין בתוצאות ההליך והיא בבחינת עד ניטראלי. הגב' טל ואביה קיבלו את מלוא הנזק העקיף, ללא צורך במשפט וללא כל טענה וכיום אין להם כל תביעה או דרישה בעניין התאונה.

מנגד, הנתבע הוא בעל דין המעוניין בתוצאות המשפט ומי שצפוי לשאת בכל חיוב שיפסק כנגדו.

שנית, הנתבע מסר לטענתו את גרסתו למעביד, הפסיק לעבוד אחרי שבועיים והנה המעביד משלם, ללא כל טענה, 100% מהנזק העקיף שהתבקש ממנו.

לא סביר שמעביד שהעובד שאפילו לא עובד אצלו יותר ושבידיו גרסה לפיה חד משמעית העובד אינו אשם, ירוץ וישלם מכיסו סכום נכבד של כ- 3,600 ₪.

משנחקר הנתבע בעניין זה, לא הייתה בפיו תשובה, הוא לא בירר זאת עם המעביד וגם לא זימנו לעדות.

עצם קיומו של "כתב קבלה ושחרור" יכול להעיד במשהו על כך שהמעביד הסתייע בסוכן ביטוח/עו"ד ולפחות במאזן ההסתברות הנדרש, ספק אם היה מוכן לשאת בתשלום שאינו תואם בכלום את הגרסה שבפניו אלא אם אותה גרסה מטילה עליו אחריות או שאינה מהימנה בעיניו,או שהוא מודע לסיכון שבהעמדתה למבחן,או שפשוט אין גרסה בפניו כי זו לא ניתנה לו.

יובהר, הנתבע היה מיוצג קודם לכן בידי ב"כ אחר ואותו ב"כ אישר את עניין תשלום הנזק העקיף ולא רק זאת אלא שהנתבע עצמו אישר בתצהירו התומך בבקשה לביטול פסק דין שהוא יודע שאביה של גב' טל – המבוטח כבר פוצה ע"י "הנתבעים".

למרות זאת, אין בנמצא כל ראיה או אפילו הסבר למהלך המוזר של תשלום מלוא הנזק בהעדר מוחלט של אשמה.